איך לכתוב הודעה ראשונה שמקבלת תשובה

למה ההודעה הראשונה חשובה יותר מהפרופיל

רוב השיחות מתות בשורה הראשונה. לא כי מישהו עשה משהו רע, אלא כי "היי" לא נותן לצד השני שום דבר להיאחז בו. בין אם אתם כותבים לחבר או חברה פוטנציאליים מקהילה, ובין אם למישהו שהייתם שמחים לקחת לקפה, ההודעה הראשונה היא הרגע שבו פרצוף על מסך הופך לאדם שאולי יענה.

החדשות הטובות: לכתוב הודעה טובה זו מיומנות, לא כישרון. זה מסתכם בכמה הרגלים: לקרוא לפני שכותבים, להיות ספציפיים, להקל על התשובה, ולשחרר בחן כשזה לא תופס.

קראו את הפרופיל, ואז תוכיחו שקראתם

כל מה שצריך בדרך כלל כבר נמצא שם. התמונה מהטרק, השורה על קריוקי נוראי, הלשון הפנייה, ההערה שאומרת חברויות בלבד. קראו הכול לפני שאתם מקלידים מילה. אחר כך בחרו פרט אחד ובנו עליו את ההודעה.

• התמונה בהרים, חנות הספרים, הכלב עם האוזניים המגוחכות. שאלו איפה, מה, מי.
• שורה בביו שגרמה לכם לחייך. צטטו אותה בחזרה והוסיפו זווית משלכם.
• מכנה משותף. אותה עיר, אותו ספורט, אותו טעם בסרטים גרועים. אמרו את זה, בקצרה.
• מה שהם כתבו שהם מחפשים. אם כתוב חברויות, כתבו הודעה של חבר או חברה. לכבד את זה הוא הסימן הראשון שתהיו חברה טובה.

ספציפי מנצח גנרי בכל פעם

"תמונות יפות" ו"איך עובר השבוע" הן לא הודעות רעות. הן פשוט שקופות, כי כולם שולחים אותן. הודעה ספציפית מראה שהסתכלתם על האדם הזה ולא על תור של אנשים. היא גם נותנת להם משהו קונקרטי לענות עליו.

השוו בין "היי, מה קורה" ל"החוף בתמונה השנייה שלך נראה ריק בצורה חשודה, איפה זה?". השנייה בקושי ארוכה יותר, אבל היא אומרת להם ששמתם לב, היא קצת משחקית, והיא מגישה להם תשובה קלה.

הישארו בשניים עד ארבעה משפטים. הודעה ראשונה ארוכה מרגישה כמו שיעורי בית ויכולה להיקרא כאינטנסיבית. השאירו לשיחה מקום לצמוח.

שאלו שאלות שקל לענות עליהן

שאלת הפתיחה הטובה ביותר היא זו שאפשר לענות עליה במשפט בלי לחשוב יותר מדי. שאלות פתוחות עובדות טוב יותר משאלות כן או לא, אבל תשמרו עליהן קלילות. "מה הסיפור מאחורי התמונה הזאת?" מזמין סיפור. "מה את/ה מחפש/ת?" מזמין חיבור שאף אחד לא רוצה לכתוב באחת עשרה בלילה.

• איפה זה היה, ואיך זה היה באמת?
• הדבר הכי טוב שעשית בעיר לאחרונה?
• הספר בתמונה שלך הוא המלצה או אזהרה?
• אם היית יכול/ה לשמור רק תחום עניין אחד, מי שורד?

הומור בלי לחץ

בדיחה בהודעה הראשונה היא מתנה, כל עוד היא עדינה ולא מעמידה את הצד השני במבחן. תצחקו על הסיטואציה, לא על האדם. העירו על האבסורד המשותף של לכתוב לזר או זרה, או על משהו בפרופיל שברור שהושם שם כדי שיצחקו עליו. הימנעו מסרקזם, מכל דבר על הגוף שלהם, ומכל דבר שדורש מהם להיות מצחיקים בחזרה כדי לעבוד.

אם הומור זה לא הקטע שלכם, חום עושה את אותה עבודה. "הפרופיל שלך גרם לי לרצות להגיד שלום, אז הנה אני" הוא פשוט, כן, קצת אמיץ ומאוד קשה לא לענות עליו.

ממה להימנע

• "היי" לבד, או כל הודעה שיכלו להדביק לכל אחד.
• הערות על הגוף שלהם, על ה"טייפ" שלהם, או כל דבר מיני. תתחילו מהראש שלהם.
• שאלות על ניתוחים, על שמות "אמיתיים" או על מה שמישהו "באמת". לעולם לא.
• לדרוש עוד תמונות, מספר טלפון, או תשובה על מה הם מחפשים לפני שאמרתם משהו על עצמכם.
• מחמאות שהן בעצם מבחנים, כמו "בטח אומרים לך את זה כל הזמן".
• פתיחים של העתק הדבק. אנשים מרגישים את זה.
• לכתוב שלוש הודעות לפני שהם ענו על אחת.

מתי להציע להיפגש, ומה לעשות כשאף אחד לא עונה

אחרי שהייתה לכם שיחה טובה באמת, כמה הודעות שבהן שניכם שאלתם ושניכם עניתם, הציעו משהו קטן וקונקרטי: קפה, הליכה, דרינק במקום שאתם מכירים. המטרה של הצ'אט היא לגלות אם אתם רוצים להיפגש, לא לנהל חברות מכתבים של שבועיים. המדריך שלנו לדייטים בלי לדפדף מתעמק במעבר מצ'אט לתוכנית, ואם המטרה היא חברות, איך למצוא חברים להט״ב+ כמבוגרים מכסה את ההזמנה הראשונה. שמרו על המפגש הראשון במקום ציבורי וספרו לחבר או חברה, כמו שמסביר מדריך הבטיחות בדייטים שלנו.

וכשאין תשובה? שחררו. אנשים עסוקים, לא בארון מספיק, או פשוט לא מרגישים את זה, ואף אחד מהדברים האלה הוא לא עליכם. פולו-אפ קליל אחד אחרי כמה ימים זה בסדר. שני כבר לא, ואחד עצבני מבטיח שהשתיקה תישאר. תשקיעו את האנרגיה בשלום הבא.

Waimz™ בנויה על חיבור ישיר: רואים מישהו, אומרים היי, ונפגשים בעולם האמיתי, כשהתשובות תמיד חינם. קראו עוד בשאלות ותשובות.